כאשר כריסטופר קולומבוס נחת ביבשת אמריקה, הוא התקבל בכבוד של מלכים ומיד הציעו את הדבר הכי יקר וחשוב להם, פולי הקקאו.
קולומבוס העיף מבט ושאל: "מה זה השקדים המקולקלים האלו??"
וכתגובה אמרו לו: "לא, לא הבנת" והכינו לו משקה קקאו. משקה הקקאו, כפי שהאינדיאני היו שותים אותו היה די קשוח, לא מומתק בכלל. קולומבוס מיד ירק את המשקה השחור, הסמיך והחריף.
70 שנה לאחר מכן הפנקיסטדורס, הכובשים הספרדים. גילו את הפוטנציאל הגלום בקקאו והחלו ליבאו אותו לאירופה, כתרופה לכאבי בטן ועירור תשוקה.
ועוד דבר שאוסיף בנימה אישית, כריסטופר קולומבוס היה חלאת אדם ששיעבד וטבח במיליוני אינדיאנים, ומכר את ילדיהם כעבדי מין לאדונים אירופיים.
אני רוצה להבהיר שאני משתמש בו כדוגמה רק מכיוון שיש משהו בקקאו שלא תמיד פתוח לכל אחד, משהו שתלוי כנראה במצב הטועם מבחינת יכולתו לפתוח את הלב.

וזה נשמע לי מאוד הגיוני ללמה אדם נוראי שכזה לא הצליח להבין את העניין של הקקאו.
כמובן שזה לא עובד הפוך בהכרח ויש אנשים שלא אוהבים קקאו מסיבות תרבותיות ואחרות...
קקאו, ערכים תזונתיים
קקאו הוא אחד ממיני המזונות העשירים ביותר מבחינת רכיבים תזונתיים.
הקקאו עשיר במינרלים כגון: ברזל, מגנזיום, אבץ, אשלגן, סידן ורבים אחרים. הקקאו מכיל כמות עצומה של פלבנואידים (שהם אוסף של סוגים שונים של נוגדי חמצון).
בקקאו הם נמצאים בכמות גדולה במיוחד ובמגוון גדול. בהשוואה לפלבנואידים ביין אדום, בקקאו יש הרבה יותר פלבנואידים ובמגוון הרבה יותר עשיר.
* פלבנואידים זו הסיבה שממליצים במקומות מסוימים לשתות יין אדום לשיפור הבריאות.
בקקאו התגלו 1200 רכיבים אשר יש להם אתרי קליטה בגוף האנושי (לעומת כ 180 בקנביס רפואי).
השוקולד אפילו נמס בטמפרטורה של 37 מעלות צלזיוס. ובכלל עושה רושם שהעץ הפלאי הזה קיים במיוחד בשביל בני האדם, הוא אפילו נחשב רעיל עבור חיות שונות כגון כלבים.
האגדה מספרת על אל בשם "קאוציל-קאוטל", שהחליט להביא את עץ הקקאו לאנושות כדי לעזור להם להתפתח ולעזור להם להיות בני אדם טובים יותר. משהו שכל מי שחווה את חווית הקקאו יכול להתחבר אליו.
הקקאו עושה משהו למוח או ל"מיינד" שלנו ברמה הבסיסית -
משפר את הזיכרון, את היכולת לחשוב, את הקואורדינציה אבל משהו נוסף קורה בעת שתיית הקקאו. משהו שאני קורא לו "יכולת לחוש". היכולת לחוש מעבר למסגרות, מעבר למה שלימדנו את עצמנו שהוא הגבול שלנו.
פתאום השמיעה המוזיקלית פורצת גבולות ללא חשש, הראיה האומנותית של ציירים מקבלת מרחב הולך שהולך וגדל, הרצון לשמוח, להרגיש טוב ולחיות בשלום עם עצמך ועם הסביבה. לפעמים כל השינויים האלו עדינים וצעירים ולפעמים הם פורצים ממך במלוא העוצמה.
קשה להסביר והדרך היחידה להבין זה לחוות את הקקאו.
Comments